ביולוגיה תאית והתפתחותית

ד"ר אחיה אורבך

  1. יצירת מודלים למחלות על ידי תאי גזע פלוריפוטנטים מאדם
  2. חקר ההתפתחות העוברית של הכלייה
  3. השפעת הגן LIN28 על התפתחות עוברית באדם ובעכבר

פרופ' ברייטברט חיים

  1. חקירת המנגנון הביוכימי המכשיר את תא הזרע להפריית הביצית
  2. תהליכי העברת אותות המבקרים את תהליך ההכשרה והריאקציה האקרוזומלית בתאי הזרע
  3. חקר המנגנון הביוכימי שמונע מתאי הזרע לעבור ריאקציה אקרוזומלית ספונטנית שמפריעה לתהליך ההפריה
  4. תהליכי העברת אותות המבקרים את תנועת תאי הזרע לקראת ההפריה.
  5. פתוח שיטות דיאגנוסטיות לאבחון בעיות אי-פריון בגברים
  6. פתוח שיטות טיפוליות לטיפול במקרים של אי-פריון גבר.

פרופ' דון ירמיהו (רמי)

  1. החלבון MEIG1 - פוריות ומעורבות בשמירה על שלמות הגנום והתפתחות סרטן
  2. הקינז PIM2 כאונקוגן וכטומור סופרסור
  3. פקטור השעתוק ATCE1 - תרומה אבהית להתפתחות העובר

ד"ר הנדל איל

  1.  פיתוח עריכה גנטית ככלי לטיפול במחלות גנטיות של מערכת הדם והחיסון
  2.  פיתוח עריכה גנטית ככלי לאימונותרפיה של מחלת הסרטן
  3.  שיפור הספציפיות, הרעילות והבטיחות של ריפוי גנטי המבוסס על טכנולוגית ה CRISPR-Cas9
  4.  תמרון מסלולי התא לתיקון דנ"א בעקבות עריכה גנטית המבוססת על טכנולוגית ה CRISPR-Cas9
  5.  חקר הקשר שבין מבנים אפיגנטיים למסלולי תיקון הדנ"א בתאי גזע המתופויטים

פרופ' הניס- קורנבליט סיון

  1. חקר מנגנונים וגנים הקובעים את קצב תהליך ההזדקנות
  2. כיצד ניתן לשמור על קיפול תקין של חלבונים גם בזקנה?
  3.  השפעתם של מסלולים מאריכי חיים על התמודדות עם מצבי עקה ומחלות תלויות גיל, בדגש על מחלות נויקודגנרטיביות.

פרופ' ויידס רן

  1. אבולוציה של משפחת הגנים טניורין (Teneurin ) בבעלי חיים
  2.  Axonal pathfinding במערכת הראייה של זבוב הדרוזופילה.
  3. מנגנוני הסיגנלים של חלבוני הטניורין

ד"ר חכים אופיר

  1. כיצד מקופל הגנום הצמחי במרחב הגרעין וכיצד ארגון זה קשור לבקרת תכנית השעתוק
  2. זיהוי מקטעי בקרה פעילים ורשתות בקרת גנים בגנום הצמחי
  3. בקרה חיובית ושלילית על ביטוי גנים על ידי פקטור שעתוק יחיד
  4. תגובת שעתוק מהירה להשראה הורמונלית בתאים של מערכת החיסון
  5. ארגון הגנום בתלת מימד במהלך התמיינות תאית והתמרה סרטנית
  6. זיהוי פקטורי שעתוק מרכזיים בתהליך התמרה סרטנית בסרטן שד.

פרופ' יובן-גרשון תמר

  1. אנליזה מולקולרית של בקרת שעתוק גנים החיוניים להתפתחות עוברית
  2.  הבנת החשיבות של הרכב פרומוטורים בשעתוק גנים
  3.  חקר החלבונים המעורבים בגיוס מנגנון השעתוק
  4.  בקרת שעתוק של רשתות גנים בדרוזופילה
  5. תכנון מושכל של פרומוטורים סינתטיים להגברת ביטוי גנים
  6.  שימוש בביואינפורמטיקה להבנת מנגנוני בקרה של ביטוי גנים באורגניזמים שונים

פרופ' כהן חיים

  1. הבסיס המולקולרי של ההזדקנות, ומעורבות חלבוני דה-אצטילזות בקביעת   אורך חיים.
  2. הבנת הבקרה המולקולרית של הארכת חיים ע"י הגבלת קלוריות.
  3. הבנת יחסי הגומלין בין מרכיבים שונים של מערכת הדה-אצטילזה.
  4. בניית מערכות פרוטאומיות לבידוד חלבונים המעורבים בהזדקנות.

ד"ר מוטרו בני

  1.  מעורבות הקינאזות ממשפחת ה Nek בהתפתחות Polycystic kidney disease
  2. השפעת החסרה מושרית של Nek7 על הדינמיקה של חלוקת התא
  3. התפקידים התאיים של הגן codanin-1 הגורם בחסרונו למחלה אנמיה אריתרופויטית מולדת.

  ד"ר גונן ניצן

The main research interest of our lab is to understand, at the molecular level, how sex is determined during embryonic development, i.e., how does an embryo develop into either a male or a female.

ד"ר צור עמית

  1. Cell division and cytokinesis in normal and malignant mammalian cells
  2.  E2F-APC/C interface in proliferating cells 
  3. Protein dynamics and post-translational modifications in cells and cell-free systems; basic and translational research
  4. Optical flow cytometry for cell cycle, cell growth and cell size research

פרופ' שב-טל ירון

  1. מעקב אחרי תעתיקי רנ"א בתאים חיים בעזרת מיקרוסקופיה ברזולוציה גבוהה
  2. חקר תהליכי הפעלת גנים ושעתוק בגנים בודדים בתאים חיים ובזמן אמת
  3. חקר חלבונים הפעילים בתהליכי עיבוד רנ"א ומיקומם בגרעין התא
  4. חקר תעתיקים שאינם מקודדים בגרעין התא במצבים נורמליים ופתולוגיים
  5. מעקב אחרי מנגנון יציאת רנ"א דרך שוער הגרעין בסופר-רזולוציה ובהדמייה בתאים חיים
  6. מעקב אחרי מנגנוני איתות המפעילים גנים במצבים רגילים וסרטניים
  7. חקר מבנים הנוצרים בציטופלסמה בעקבות עקה (כמו כמותרפיה) ומשמעותם לחיות התא
ד"ר דבלה-לויט מורן

המעבדה עוסקת בהנעת חלבונים בתא

  1. כיצד מנווטים מיליוני החלבונים השונים בתא  ליעד המטרה שלהם
  2. כיצד מזהה התא חלבונים פגומים ואיך הם מוסעים לפירוק?
  3. כיצד ומדוע משתבשים מסלולי ההנעה במחלות שונות
  4. איך אנחנו יכולים לפתור את הכשלים במחלות השונות וכך לפנות את עומסי התא?
ד"ר קורן איתי
  1. הבנה מולקולרית כיצד מערכות הפירוק מזהות באופן ספציפי את הסובסטרטים המיועדים לפירוק.
  2. איפיון מנגנוני בקרת איכות שתפקידם לשמור על הומואסטזה של חלבונים תאיים.
  3. חקר המעורבות של מנגנוני פירוק מסוימים בתהליכים תאיים שונים כגון מחזור רצפטורים, תקשורת בין אברונים תאיים, הצגת אנטיגנים למערכת החיסון ועוד.
  4. למידה כיצד שיבוש במנגנוני הפירוק מוביל למחלות כגון סרטן ונוירודגנרציה.