פרופ' ליאור אפלבום

1. Ben-Ezra, S., Harpaz, R., Krayden, G., Ohavia, M., Engert, F., Appelbaum, L., & Levy, O. (2026). Artificial light pollution disrupts sleep and neuronal genomic stability in wild reef fish. Current Biology, 36, 3435–3445.e5. https://doi.org/10.1016/j.cub.2026.05.058

המחקר מראה כי זיהום אור מלאכותי בשעות הלילה משבש את דפוסי השינה וההתנהגות של דגי שונית אלמוגים. נמצא קשר בין קיצור משך השינה ופגיעה ברציפותה לבין עלייה בנזקי DNA  בתאי עצב במוח, המצביע על השפעתו האפשרית של זיהום אור על יציבות הגנום במערכת העצבים.

2. Aguillon, R., Harduf, A., Sagi, D., Simon-Blecher, N., Levy, O., & Appelbaum, L. (2026). DNA damage modulates sleep drive in basal cnidarians with divergent chronotypes. Nature Communications, 17, Article 3. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67400-5 

המחקר בוחן את הקשר בין נזקי DNA לבין הצורך בשינה במדוזות ובשושנות ים, בעלי חיים קדומים מבחינה אבולוציונית בעלי דפוסי פעילות יומיים שונים. הממצאים מצביעים על כך שנזקי DNA  מעורבים בוויסות השינה גם בבעלי חיים חסרי מוח מרכזי, ותומכים בהשערה שלשינה תפקיד אבולוציוני קדום בשמירה על שלמות הגנום.

3. Sagi, D., Tibi, T., Admati, I., Lerer-Goldshtein, T., Hochgerner, H., Zeisel, A., & Appelbaum, L. (2024). Single-cell profiling uncovers evolutionary divergence of Hypocretin/Orexin neuronal subpopulations. Journal of Neuroscience, 44, e0095242024.

באמצעות אפיון ברמת התא הבודד, המחקר מזהה אוכלוסיות משנה של תאי עצב המייצרים היפוקרטין/אורקסין, המעורבים בוויסות מחזורי שינה וערות. הממצאים חושפים הבדלים אבולוציוניים בין אוכלוסיות תאים אלו ותורמים להבנת התפתחותן של רשתות עצביות המווסתות שינה בבעלי חוליות.

4. Uribe-Arias, A., Rozenblat, R., Vinepinsky, E., Marachlian, E., Kulkarni, A., Zada, D., Privat, M., Topsakalian, D., Charpy, S., Candat, V., Nourin, S., Appelbaum, L., & Sumbre, G. (2023). Radial astrocyte synchronization modulates the visual system during behavioral-state transitions. Neuron, 111, 4040–4057.e6. https://doi.org/10.1016/j.neuron.2023.09.022

המחקר חושף כיצד פעילות מסונכרנת של אסטרוציטים רדיאליים משפיעה על עיבוד מידע חזותי במהלך מעברים בין מצבים התנהגותיים. באמצעות ניסויים בדגי זברה, החוקרים מראים כי יחסי הגומלין בין תאי גלייה לתאי עצב משנים את הקישוריות התפקודית ואת התגובות לגירויים חזותיים, ותורמים להתנהגות קיפאון בעקבות מצב של ערנות מוגברת.

5. Zada, D., Sela, Y., Matosevich, N., Monsonego, A., Lerer-Goldshtein, T., Nir, Y., & Appelbaum, L. (2021). Parp1 promotes sleep, which enhances DNA repair in neurons. Molecular Cell, 81, 4979–4993.e7. https://doi.org/10.1016/j.molcel.2021.10.026

המחקר מזהה את החלבון PARP1, המעורב בתגובה התאית לנזקי DNA, כגורם המווסת שינה. ניסויים בדגי זברה ובעכברים מראים כי הצטברות נזקי DNA בתאי עצב מעודדת שינה באמצעות מנגנונים הקשורים ל־PARP1 , וכי השינה מגבירה את תנועת הכרומוזומים ומסייעת לתיקון הנזקים.

6. Zada, D., Bronshtein, I., Lerer-Goldshtein, T., Garini, Y., & Appelbaum, L. (2019). Sleep increases chromosome dynamics to enable reduction of accumulating DNA damage in single neurons. Nature Communications, 10, Article 895. https://doi.org/10.1038/s41467-019-08806-w

המחקר מספק ראיות ישירות לכך שהשינה מסייעת לתיקון נזקי DNA בתאי עצב. באמצעות דימות בזמן אמת של תאי עצב בודדים בדגי זברה שקופים, החוקרים הראו כי תנועת הכרומוזומים מתגברת במהלך השינה ומאפשרת להפחית נזקי DNA שהצטברו בזמן הערות.

7. Shamay-Ramot, A., Khermesh, K., Porath, H. T., Pinto, Y., Wachtel, C., Barak, M., Lerer-Goldshtein, T., Levanon, E. Y., & Appelbaum, L. (2015). Impaired neural circuit formation and augmented RNA editing enzyme activity in fragile X syndrome. PLoS Genetics, 11, e1005702. https://doi.org/10.1371/journal.pgen.1005702

המחקר בוחן שיבושים בהתפתחות רשתות עצביות הקשורים לתסמונת ה־X השביר. הממצאים מצביעים על קשר בין פגיעה ביצירת קשרים עצביים לבין פעילות מוגברת של אנזימים המבצעים עריכת RNA,ותורמים להבנת המנגנונים המולקולריים וההתפתחותיים המעורבים בהפרעה נוירו-התפתחותית זו.