ד"ר מורן דבלה-לויט
תעבורת חלבונים; בקרת איכות חלבונים; מחלות כליה; מחלות נדירות; הדמיה.
קורות חיים
מחקר
תעבורת חלבונים, בקרת איכות ומנגנוני מחלה
כל תא בגופנו מכיל מיליארדי חלבונים, שיש להובילם ליעדים מוגדרים בתוך התא. לשם כך קיימות בתא מערכות מורכבות של תעבורת חלבונים, המבטיחות שהחלבונים יגיעו למקום הנכון כדי למלא את תפקידיהם.
שיבושים במערכות אלה או במנגנוני בקרת איכות החלבונים עלולים להוביל להצטברות של חלבונים שאינם מקופלים כראוי או שאינם מגיעים ליעדם, וליצור ״פקקי תנועה״ בתוך התא. שיבושים אלה עשויים לתרום להתפתחות מחלות שונות, ובהן אלצהיימר ופרקינסון.
אף שמנגנוני תעבורת החלבונים נחקרים זה עשרות שנים, שאלות רבות עדיין נותרו ללא מענה בנוגע לאופן שבו חלבונים ממוינים, מובלים ונשמרים במיקומם התקין בתוך התא.
במעבדתנו אנו חוקרים את המנגנונים המולקולריים של תעבורת חלבונים בתוך התא ובקרת איכותם, את האופן שבו תהליכים אלה מווסתים ואת השיבושים המתרחשים בהם במצבי מחלה. אנו מתמקדים במיוחד במחלות גנטיות נדירות, ובהן מחלות כליה תורשתיות הקשורות לעיבוד לקוי ולהצטברות של חלבונים בתא.
מכיוון שהמחקר שלנו מתמקד במיון חלבונים, בתעבורתם ובמיקומם בתוך התא, היכולת להמחיש את החלבונים בסביבתם התאית חיונית לעבודתנו. כדי לחקור ולגלות מסלולים חדשים של תעבורת חלבונים, אנו משתמשים בסריקה תאית מרובת פרמטרים (High-Content Screening, HCS), המשלבת מיקרוסקופיה אוטומטית וניתוח תמונה כמותי לחקר מיקומם ותנועתם של חלבונים בתא.
באמצעות טכנולוגיה זו אנו מבצעים סריקות גנטיות ופרמקולוגיות רחבות היקף, במטרה להעמיק את הבנתנו של רשת תעבורת החלבונים התוך־תאית, לזהות את המנגנונים האחראים לשיבושים בתעבורת החלבונים ולבחון אסטרטגיות טיפוליות אפשריות לשחרור ״פקקי התנועה״ בתא.
קורסים
- 80202 ביוכימיה
- 80406 מחשב מסלול מחדש: מסע חלבוני התא אל יעד המטרה שלהם
- 80905 סמינריון מתקדם: שימוש במיקרוסקופיה רבת פרמטרים לפיענוח מנגנונים ביולוגיים ופיתוח תרופות
- 80403 סמינריון תואר ראשון-שינוע חלבוני התא
פירסומים
פרסומים נבחרים
1. Lenchisky, C., Majadly, A. M., Berger, I. B., Biton, D., Sarsour, A. D., Arbeli, N., Cohen, T., Amos, N., Kinstlinger, S., Cohen, O., Horwitz, E., & Dvela-Levitt, M. (2026). IRE1–XBP1 driven induction of TMED9 stabilizes ATF6 during ER stress to promote cell survival. Cellular & Molecular Biology Letters, 31, 100.
https://doi.org/10.1186/s11658-026-00931-x
המחקר מזהה את החלבון TMED9 כגורם המקשר בין שני מסלולים של תגובת התא לחלבונים שאינם מקופלים כראוי (Unfolded Protein Response – UPR). הממצאים מראים כי TMED9 מייצב את החלבון ATF6 בתנאים של עקה ברשתית האנדופלזמית, ובכך תורם להישרדות תאים, לרבות תאים סרטניים.
2. Dvela-Levitt, M., Kost-Alimova, M., Emani, M., Kohnert, E., Thompson, R., Sidhom, E.-H., Rivadeneira, A., Sahakian, N., Roignot, J., Papagregoriou, G., et al. (2019). Small molecule targets TMED9 and promotes lysosomal degradation to reverse proteinopathy. Cell, 178(3), 521–535.e23.
https://doi.org/10.1016/j.cell.2019.07.002
המחקר מזהה את TMED9 כחלבון מרכזי המעורב בהצטברות תוך־תאית של חלבונים שאינם מקופלים כראוי, ומדגים כי המולקולה הקטנה BRD4780 מעודדת את פירוקם בליזוזומים. הממצאים מצביעים על אסטרטגיה טיפולית אפשרית למחלות תורשתיות הנגרמות מהצטברות חלבונים פגומים, ובהן מחלת כליה הקשורה ל־MUC1.
3. Sarsour, A. D., Kinstlinger, S., Nizar, R., Amos, N., Arbeli, N., Kazimirsky, G., Bronshtein-Berger, I., Fried, I., Unger, R., Brodie, C., & Dvela-Levitt, M. (2025). Targeting the cargo receptor TMED9 as a therapeutic strategy against brain tumors. Cells, 14(11), 772.
https://doi.org/10.3390/cells14110772
המחקר מדגים כי TMED9 תורם להישרדותם, לנדידתם וליכולת ההתחדשות העצמית של תאי גזע של גליומה. הממצאים מראים כי פגיעה בפעילותו באמצעות BRD4780 מפחיתה תכונות תאיות הקשורות להתפתחות הגידול ומגבירה את השפעת התרופה טמוזולומיד במודלים ניסויים, ובכך מצביעה על גישה טיפולית אפשרית לגידולי מוח.
4. Dvela-Levitt, M., Shaw, J. L., & Greka, A. (2021). A rare kidney disease to cure them all? Towards mechanism-based therapies for proteinopathies. Trends in Molecular Medicine, 27(4), 394–409.
https://doi.org/10.1016/j.molmed.2020.11.008
מאמר הסקירה בוחן כיצד חקר מחלות כליה תורשתיות נדירות מאפשר לזהות מנגנונים משותפים של קיפול חלבונים לקוי ושיבושים בתעבורת חלבונים בתוך התא. המאמר מצביע על האפשרות לפתח טיפולים המכוונים למנגנונים ביולוגיים אלה, שעשויים להיות רלוונטיים למגוון רחב יותר של מחלות הקשורות לתפקוד לקוי של חלבונים.
5. Živná, M., Dostálová, G., Barešová, V., et al., including Dvela-Levitt, M. (2025). Misprocessing of α-galactosidase A, endoplasmic reticulum stress, and the unfolded protein response. Journal of the American Society of Nephrology, 36(4), 628–644.
https://doi.org/10.1681/ASN.0000000535
המחקר מדגים כי צורות מוטנטיות מסוימות של האנזים α-galactosidase A מצטברות בתוך התא וגורמות לעקה מתמשכת ברשתית האנדופלזמית. הממצאים מזהים שיבושים בעיבוד חלבונים כמנגנון נוסף המעורב במחלת פברי (Fabry disease), מעבר לירידה בפעילות האנזים ולהצטברות חומרים בליזוזומים.
אמצעי התקשורת
- ד"ר מורן דבלה־לויט – תוכנית צוקרמן למנהיגות אקדמית בתחומי STEM | תוכנית צוקרמן | 2023
- בתה של ד"ר מורן דבלה־לויט מספרת על המחקר במעבדה לקראת עלייתה לכיתה א׳ | YouTube Shorts | 2026
- מדברימדע – פרק 98: ד"ר מורן דבלה־לויט | פודקאסט מדברימדע | 2021
תאריך עדכון אחרון : 15/11/2026