מעבדות המחפשות מסטרנטים לשנה"ל תשפ"ב 2021-22

שלחו לחבר

 

מעבדות המחפשות מסטרנטים לשנה"ל תשפ"ב 2021-22

הערות או דרישות מיוחדות 

תחום מחקר

שם החוקר

 

נכונות לעבודה עם עכברים 

  1. פיתוח חיסון למחלת האלצהיימר
  2. פיתוח אמצעים לאיבחון מוקדם של מחלות ניוון עצבי
  3. השפעת פעילות גופנית על יצירת תאי מוח חדשים
  4. השפעת פעילות גופנית על למידה וזיכרון

פרופ' אוקון איתן

עבודה במחקר בשטח או ידע בתכנות, ניתוח נתונים ו/או AI

  1. רשתות חברתיות של חיות בר - איך הן נוצרות?
  2. על מה שפני סלע מדברים? האבולוציה של תקשורת קולית
  3. מודלים חישוביים של רשתות חברתיות
  4. שימוש ברחפנים לתצפית ולניסויים

ד"ר אילני עמיעל

 

אהבה למדע

  1. תפקידם של non-coding RNA בתהליכי עבוד RNA
  2. תפקיד של RNA modification בבקרה על פעילות הריבוזום
  3. כיצד מודפקציה על הריבוזום משפיעה כל תהליך הסרטני
  4. תפקיד של מודיפקציה על mRNA
  5. מנגנון מוות תאי מתוכנן בטפילי הטריפנוזומה
  6. מנגנון ופקטורים המעורבים בבקרה על trans-splicing
  7. תרופה מעולם הננו כנגד שושנת יריחו
  8. ננו-ביולוגיה וסרטן

 

פרופ' מיכאלי שולמית

חריצות, קריאה מדעית, התמדה, מוטיבציה גבוהה

ידע ועניין בצמחים - יתרון 

  1. התפתחות הפרי הצעיר: בקרה מולקולרית של תהליך החנטה
  2. מנגנון ההיכרות המולקולרי בין צמחים למחוללי מחלות
  3. זיהוי גנים לעמידות בצמחים וגנים המבקרים יצירת פרי בשיטת CRISPR-CAS9

פרופ' פרל טרבס רפי

 
  1. מעקב אחרי תעתיקי רנ"א בתאים חיים בעזרת מיקרוסקופיה ברזולוציה גבוהה
  2. חקר תהליכי הפעלת גנים ושעתוק בגנים בודדים בתאים חיים ובזמן אמת
  3. חקר חלבונים הפעילים בתהליכי עיבוד רנ"א ומיקומם בגרעין התא
  4. חקר תעתיקים שאינם מקודדים בגרעין התא במצבים נורמליים ופתולוגיים
  5. מעקב אחרי מנגנון יציאת רנ"א דרך שוער הגרעין בסופר-רזולוציה ובהדמייה בתאים חיים
  6. מעקב אחרי מנגנוני איתות המפעילים גנים במצבים רגילים וסרטניים
  7. חקר מבנים הנוצרים בציטופלסמה בעקבות עקה (כמו כמותרפיה) ומשמעותם לחיות התא

 

 

פרופ' שב טל ירון

 
  1. תקשורת חברתית וחישת פרומונים
  2. תפקיד חלבונים קושרי פרומונים בתקשורת חברתית
  3. התנהגויות דימורפיות בין זכרים לנקבות
  4. כיצד ניסיון חברתי מעובד ומקודד במח, ומשפיע על התנהגויות עתידיות
  5. אתרי עריכת ר.נ.א בנוירונים והפונקציה שלהם בהתנהגות מורכבת
  6. הפונקציה של אירועי מתילציה על מולקולות ר.נ.א והשפעתם על התנהגות מורכבת
  7. מערכות תגמול טבעיות כמודל לחקר התמכרות

 

פרופ' שוחט אופיר גלית

 

סקרנות, חריצות והתלהבות ממדע

  1. הבנה מולקולרית כיצד מערכות הפירוק מזהות באופן ספציפי את הסובסטרטים המיועדים לפירוק.
  2. איפיון מנגנוני בקרת איכות שתפקידם לשמור על הומואסטזה של חלבונים תאיים.
  3. חקר המעורבות של מנגנוני פירוק מסוימים בתהליכים תאיים שונים כגון מחזור רצפטורים, תקשורת בין אברונים תאיים, הצגת אנטיגנים למערכת החיסון ועוד.
  4. למידה כיצד שיבוש במנגנוני הפירוק מוביל למחלות כגון סרטן ונוירודגנרציה.

 

ד"ר קורן איתי

 

מחפשת סטודנטים בעלי סקרנות ומוטיבציה גבוהה למחקר אימונותרפי לטיפול בסרטן

  1. חקר מנגנוני הבקרה של התגובה החיסונית ע"י שימוש בטכנולוגיות הדמיה מולקולרית מתקדמות
  2. פיתוח שיטות אימונותרפיות מותאמות אישית למיגור סרטן
  3.  חקר מחלות כשל חיסוני מולד ופיתוח אסטרטגיות טיפוליות
      4. הגברת תגובתם של תאי הרג טבעיים במצבים פתולוגיים
פרופ' ברדה-סעד מירה

 

נא לשלוח קורות חיים וגיליון ציונים 

המעבדה עוסקת בהנעת חלבונים בתא

  1. כיצד מנווטים מיליוני החלבונים השונים בתא  ליעד המטרה שלהם
  2. כיצד מזהה התא חלבונים פגומים ואיך הם מוסעים לפירוק?
  3. כיצד ומדוע משתבשים מסלולי ההנעה במחלות שונות
  4. איך אנחנו יכולים לפתור את הכשלים במחלות השונות וכך לפנות את עומסי התא?
דבלה-לויט מורן
 
  1. הבנת המנגנונים השומרים על יציבות הגנום האוקריוטי.
  2. הבנת המנגנונים המונעים הצטברות חלבונים בלתי תקינים בתא, והופעת מחלות ניארודגרנטיביות.
  3. גנטיקה מולקולרית וביולוגיה תאית של מערכת המודל השמר Saccharomyces cerevisiae
פרופ' בן-ארויה שי

 

סטודנטים סקרנים נמרצים ומשקיענים שיודעים לעבוד בצוות 

  1. חקר התקשורת בין מערכת החיסון לסביבה במעי
  2. אינטראקציות נוירו-אימונולוגיות עם חיידקי המעיים (מיקרובים)
  3. השפעת חיידקי המעי על מחלות אוטואימוניות וסרטן
  4. אנליזות חישוביות / ביואינפורמטיות של ביטוי גנים במעי
ד"ר יששכר ניסן
 
  1. חקר המוח באמצעות חיית המודל דג הזברה.
  2. הדמיה של תאים, אברונים ומולקולה בודדת בדג חי ומתנהג.
  3. חקר שינה ומחלות שינה.
  4. מנגנונים ודרכי טיפול במחלות גנטיות נוירולוגיות ופיגור שכלי, כגון תסמונת ה-x השביר והפרעות בפעילות הורמוני התירואיד.
פרופ' אפלבום ליאור

 

ממוצע 85 ומעלה סקרנות מדעית ומוטיבציה גבוהה

  1. חקר מנגנונים וגנים הקובעים את קצב תהליך ההזדקנות
  2. כיצד ניתן לשמור על קיפול תקין של חלבונים גם בזקנה?
  3.  השפעתם של מסלולים מאריכי חיים על התמודדות עם מצבי עקה ומחלות תלויות גיל, בדגש על מחלות נויקודגנרטיביות.
פרופ' הניס- קורנבליט סיון
סקרנות מדעית  The main research interest of our lab is to understand, at the molecular level, how sex is determined during embryonic development, i.e., how does an embryo develop into either a male or a female.   ד"ר גונן ניצן

 

בעלי מוטיבציה גבוהה וסקרנות המעוניינים לעסוק בביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה של צמחים 

  1.  עמידות צמחים לעקה חימצונית ועקות סביבתיות (אביוטיות)
  2. תפקיד מולקולות חמצן פעיל בחישה והולכת סיגנל בתגובה לעקות סביבתיות
  3. בקרת ביטוי גנים בתגובה סיסטמית מהירה (טווח של דקות) לשינויי טמפרטורה ולעוצמת אור גבוהה
  4. זיהוי מנגנונים מולקולריים לעמידות של גרגירי אבקה בעקת חום
  5. פיתוח שיטות מבוססות flow cytometry לחקר גרגרי אבקה
ד"ר מילר גד

 

חריצות, התמדה, דייקנות וסקרנות

  1. איפיון פונקציונלי של תוצרי גנים המקודדים בגנום נגיף סארקומת קאפושי (כדוגמת vBcl-2 )
  2. איפיון מהלך ההדבקה בנגיף סארקומת קאפושי באמצעות נגיפים רקומביננטים המבטאים חלבונים פלורסנטיים
  3. עקה גרעינונית, שינויים בארגון הגרעינון והדבקה בנגיף סארקומת קאפושי
  4. יצירת ויריונים של נגיף סארקומת קאפושי החסרים גנום נגיפי
פרופ' שריד רונית

 

רקע בעבודת שטח, טיולים, טיפול ותצפית בבע"ח 

  1. בחירת בן/בת זוג ורשתות מיניות בחיות בר חברתיות
  2. טסטוסטרון, שרידות, והצלחה רבייתית בזכרים ונקבות
  3. תחרות זרע והצלחת הזדווגות
  4. הקשר בין טסטוסטרון ומערכת החיסון בזכרים ונקבות
  5. הבדלים בהשפעת טסטוסטרון על לקיחת סיכונים בזכרים ובנקבות
  6. תגובות למידע המקודד בשירת שפני סלע
  7. פילוגנזה בקולות שפניים באפריקה
  8. טסטוסטרון אימהי ויחסי זוויגים
  9. מעבר סטרואידים בין עוברים ברחם
  10. שימוש ברמות גלוקוקורטיקואידים בשיער ובנוצות כביומרקר לסטרס עבר בחיות בר

ד"ר קורן לי

 

מעבדה מתקדמת, ממוצע 90+

  1. הדבקה חבויה ורא-אקטיבציה של הנגיף וריצלה זוסטר (אבעבועות רוח/שלבקת חוגרת
  2. ) RNA לא-מקודד) בהדבקה של הנגיף וריצלה זוסטר
  3. העברה בתוך האקסון של הנגיף וריצלה זוסטר
פרופ' גולדשטיין רון
סטודנטים חישוביים 
  1. גנומיקה חישובית
  2. עריכת רנ"א ע"י האנזים ADAR
  3. עריכת דנ"א ע"י האנזים APOBEC
  4. מורכבות הטרנסקריפטום
  5. אלמנטים ניידים בגנום
  6. הקשר של עריכת רנ"א למחלות
פרופ' לבנון ארז
במעבדה יש מקום לסטודנטים חישוביים ונסיונאים "רטובים".
  1. כיצד מקופל הגנום הצמחי במרחב הגרעין וכיצד ארגון זה קשור לבקרת תכנית השעתוק
  2. זיהוי מקטעי בקרה פעילים ורשתות בקרת גנים בגנום הצמחי
  3. בקרה חיובית ושלילית על ביטוי גנים על ידי פקטור שעתוק יחיד
  4. תגובת שעתוק מהירה להשראה הורמונלית בתאים של מערכת החיסון
  5. ארגון הגנום בתלת מימד במהלך התמיינות תאית והתמרה סרטנית
  6. זיהוי פקטורי שעתוק מרכזיים בתהליך התמרה סרטנית בסרטן שד.
ד"ר חכים אופיר
 

תאריך עדכון אחרון : 22/04/2021