מעבדות המחפשות מסטרנטים לשנה"ל תשפ"א 2020-21

מעבדות המחפשות מסטרנטים לשנה"ל תשפ"א 2020-21

תחום מחקר

שם החוקר

  1. ביולוגיה מבנית - קריסטלוגרפיה של מאקרומולקולות
  2. תכנון ויצירת תרופות חדשות
  3. הכוונת אקסונים - מערכת האיתות Slit-Robo
  4. בסיס מולקולרי להתפתחות המוח האנושי

פרופ' אופטובסקי ירדן

  1. פיתוח חיסון למחלת האלצהיימר
  2. פיתוח אמצעים לאיבחון מוקדם של מחלות ניוון עצבי
  3. השפעת פעילות גופנית על יצירת תאי מוח חדשים
  4. השפעת פעילות גופנית על למידה וזיכרון

פרופ' אוקון איתן

  1. רשתות חברתיות של חיות בר - איך הן נוצרות?
  2. על מה שפני סלע מדברים? האבולוציה של תקשורת קולית
  3. מודלים חישוביים של רשתות חברתיות
  4. שימוש ברחפנים לתצפית ולניסויים

ד"ר אילני עמיעל

  1. מעורבות הקינאזות ממשפחת ה Nek בהתפתחות Polycystic kidney disease
  2. השפעת החסרה מושרית של Nek7 על הדינמיקה של חלוקת התא
  3. התפקידים התאיים של הגן codanin-1 הגורם בחסרונו למחלה אנמיה אריתרופויטית מולדת.

 

ד"ר מוטרו בני

  1. תפקידם של non-coding RNA בתהליכי עבוד RNA
  2. תפקיד של RNA modification בבקרה על פעילות הריבוזום
  3. כיצד מודפקציה על הריבוזום משפיעה כל תהליך הסרטני
  4. תפקיד של מודיפקציה על mRNA
  5. מנגנון מוות תאי מתוכנן בטפילי הטריפנוזומה
  6. מנגנון ופקטורים המעורבים בבקרה על trans-splicing
  7. תרופה מעולם הננו כנגד שושנת יריחו
  8. ננו-ביולוגיה וסרטן

 

פרופ' מיכאלי שולמית

  1. פיתוח שתל רשתית מלאכותית הנדסת רקמות של תאי גזע ואלקטרודות
  2.  מנגנונים של התמיינות תאי גזע לתאי רשתית לצורך שחזור ראיה בעיוורון
  3.  אלקטרופיזיולוגיה של מערכת הראיה
  4.  שימוש בננו-חלקיקים לצורך אבחון וטיפול מחלות עיניים
  5.  פיתוח של מערכי אלקטרודות חכמות להפעלת נוירונים

 

ד"ר מנדל יוסי

  1. פיתוח מודלים חישוביים ו/או מתמטיים, כולל סימולציות מחשב, המסייעים בהבנת הדינמיקה של מערכות ביולוגיות מורכבות, כגון מערכת החיסון.
  2. רה-אירגון הגנים של קולטני לימפוציטים מסוג B,T.
  3. התפתחות וברירה של לימפוציטים מסוג B במוח-העצמות.
  4. התפתחות וברירה של לימפוציטים מסוג T בטימוס, ושיבושים בהתפתחותם בזמן ההזדקנות.
  5. היפרמוטציה וברירה בזמן תגובת תאי B לאנטיגן.

פרופ' רמית מר

(לסטודנטים חישוביים)

  1. התפתחות הפרי הצעיר: בקרה מולקולרית של תהליך החנטה
  2. מנגנון ההיכרות המולקולרי בין צמחים למחוללי מחלות
  3. זיהוי גנים לעמידות בצמחים וגנים המבקרים יצירת פרי בשיטת CRISPR-CAS9

פרופ' פרל טרבס רפי

  1. בקרת ביטוי גנים בצמחים ברמת יציבות התעתיק, במסלול ה-nonsense mediated mRNA decay (NMD)
  2. העלאת ביטוי גנים בצמחים ברמת התעתיק והתרגום ע"י אינטרונים (intron mediated enhancement)
  3. בקרת ביטוי גנים בצמחים ע"י מסגרות קריאה עליונות (upstream open reading frames – uORFs)
  4. טרנספורט לוקואולה של מגנזיום ומתכות כבדות בצמחים.

 

ד"ר שאול אורית

  1. מעקב אחרי תעתיקי רנ"א בתאים חיים בעזרת מיקרוסקופיה ברזולוציה גבוהה
  2. חקר תהליכי הפעלת גנים ושעתוק בגנים בודדים בתאים חיים ובזמן אמת
  3. חקר חלבונים הפעילים בתהליכי עיבוד רנ"א ומיקומם בגרעין התא
  4. חקר תעתיקים שאינם מקודדים בגרעין התא במצבים נורמליים ופתולוגיים
  5. מעקב אחרי מנגנון יציאת רנ"א דרך שוער הגרעין בסופר-רזולוציה ובהדמייה בתאים חיים
  6. מעקב אחרי מנגנוני איתות המפעילים גנים במצבים רגילים וסרטניים
  7. חקר מבנים הנוצרים בציטופלסמה בעקבות עקה (כמו כמותרפיה) ומשמעותם לחיות התא

 

 

פרופ' שב טל ירון

  1. תקשורת חברתית וחישת פרומונים
  2. תפקיד חלבונים קושרי פרומונים בתקשורת חברתית
  3. התנהגויות דימורפיות בין זכרים לנקבות
  4. כיצד ניסיון חברתי מעובד ומקודד במח, ומשפיע על התנהגויות עתידיות
  5. אתרי עריכת ר.נ.א בנוירונים והפונקציה שלהם בהתנהגות מורכבת
  6. הפונקציה של אירועי מתילציה על מולקולות ר.נ.א והשפעתם על התנהגות מורכבת
  7. מערכות תגמול טבעיות כמודל לחקר התמכרות

 

פרופ' שוחט אופיר גלית

  1. הבנה מולקולרית כיצד מערכות הפירוק מזהות באופן ספציפי את הסובסטרטים המיועדים לפירוק.
  2. איפיון מנגנוני בקרת איכות שתפקידם לשמור על הומואסטזה של חלבונים תאיים.
  3. חקר המעורבות של מנגנוני פירוק מסוימים בתהליכים תאיים שונים כגון מחזור רצפטורים, תקשורת בין אברונים תאיים, הצגת אנטיגנים למערכת החיסון ועוד.
  4. למידה כיצד שיבוש במנגנוני הפירוק מוביל למחלות כגון סרטן ונוירודגנרציה.

 

ד"ר קורן איתי

  1. כיצד מקופל הגנום הצמחי במרחב הגרעין וכיצד ארגון זה קשור לבקרת תכנית השעתוק
  2. זיהוי מקטעי בקרה פעילים ורשתות בקרת גנים בגנום הצמחי
  3. בקרה חיובית ושלילית על ביטוי גנים על ידי פקטור שעתוק יחיד
  4. תגובת שעתוק מהירה להשראה הורמונלית בתאים של מערכת החיסון
  5. ארגון הגנום בתלת מימד במהלך התמיינות תאית והתמרה סרטנית
  6. זיהוי פקטורי שעתוק מרכזיים בתהליך התמרה סרטנית בסרטן שד

 

ד"ר חכים אופיר

  1. חקר מנגנוני הבקרה של התגובה החיסונית ע"י שימוש בטכנולוגיות הדמיה מולקולרית מתקדמות
  2. פיתוח שיטות אימונותרפיות מותאמות אישית למיגור סרטן
  3.  חקר מחלות כשל חיסוני מולד ופיתוח אסטרטגיות טיפוליות
      4. הגברת תגובתם של תאי הרג טבעיים במצבים פתולוגיים

 

פרופ' ברדה-סעד מירה

המעבדה עוסקת בהנעת חלבונים בתא

  1. כיצד מנווטים מיליוני החלבונים השונים בתא  ליעד המטרה שלהם
  2. כיצד מזהה התא חלבונים פגומים ואיך הם מוסעים לפירוק?
  3. כיצד ומדוע משתבשים מסלולי ההנעה במחלות שונות
  4. איך אנחנו יכולים לפתור את הכשלים במחלות השונות וכך לפנות את עומסי התא?

 

דבלה-לויט מורן

  1. ביופילם ציאנובקטריאלי
  2. פרוק מבוקר של אנטנות פיגמנטים
  3. הנדסת ציאנובקטריה לטובת דלק ביולוגי

 

פרופ' שוורץ רקפת