פרופ' ארז לבנון

פרסומים נבחרים

1. Rosenwasser, Z., Cohen-Fultheim, R., Levitt, M., Levanon, E. Y., & Oren, G. (2026). ADAR-GPT: A continually fine-tuned language model for predicting A-to-I RNA editing sites. Proceedings of the National Academy of Sciences, 123(2), e2529073123.

https://doi.org/10.1073/pnas.2529073123

המחקר מציג את ADAR-GPT, מודל מבוסס בינה מלאכותית המנבא אתרים שבהם מתרחשת עריכת RNA מסוג אדנוזין לאינוזין (A-to-I), על סמך מידע על רצף ה־RNA. המודל משפר את היכולת לזהות אתרי עריכה פוטנציאליים, ותורם לחקר מנגנוני הבקרה של RNA ולפיתוח גישות טיפוליות המבוססות על עריכתו.

2. Shmuel-Eidelman, M., Cohen-Fultheim, R., Eisenberg, E., & Levanon, E. Y. (2026). Off-target RNA editing hotspots caused by base editors. Molecular Therapy, 34(4), 2361–2371.

https://doi.org/10.1016/j.ymthe.2025.12.043

המחקר מזהה גנים ואזורים ברצפי RNA הרגישים במיוחד לעריכה בלתי מכוונת בעקבות שימוש בכלים לעריכת בסיסים גנטיים. הממצאים מספקים בסיס להערכת השפעות לא רצויות של טכנולוגיות עריכה ולשיפור הדיוק והבטיחות של גישות טיפוליות המבוססות על עריכה גנטית.

3. Cohen-Fultheim, R., Twersky, I., Krupkin, H., Roth, S. H., Levanon, E. Y., & Eisenberg, E. (2026). A cytoplasmic index for quantifying immune-related A-to-I RNA editing. Genome Biology, 27, 270.

https://doi.org/10.1186/s13059-026-04154-3

המחקר מפתח מדד חישובי לכימות עריכת RNA בציטופלזמה, הקשורה לוויסות התגובה החיסונית המולדת. המדד מאפשר להבחין בין פעילות עריכה הקשורה למערכת החיסון לבין פעילות עריכת RNA רחבה יותר, ובכך מסייע לחקור את תפקודו של האנזים ADAR1 ברקמות שונות ובמצבי מחלה, לרבות זיהומים וסרטן.

4. Gabay, O., Shoshan, Y., Kopel, E., Ben-Zvi, U., Mann, T. D., Bressler, N., Cohen-Fultheim, R., Schaffer, A. A., Roth, S. H., Tzur, Z., Levanon, E. Y., & Eisenberg, E. (2022). Landscape of adenosine-to-inosine RNA recoding across human tissues. Nature Communications, 13, 1184.

https://doi.org/10.1038/s41467-022-28841-4

המחקר מציג מיפוי מקיף של אירועי עריכת RNA מסוג A-to-I המשנים את הרצף המקודד לחלבונים ברקמות שונות בגוף האדם. זיהוי של 1,517 אתרי עריכה חושף כיצד תהליך זה תורם למגוון החלבונים בגוף, וכיצד פעילות העריכה משתנה בין רקמות.

5. Eisenberg, E., & Levanon, E. Y. (2018). A-to-I RNA editing – immune protector and transcriptome diversifier. Nature Reviews Genetics, 19(8), 473–490.

https://doi.org/10.1038/s41576-018-0006-1

מאמר הסקירה מציג את שני תפקידיה המרכזיים של עריכת RNA מסוג A-to-I: הגדלת המגוון של תוצרי השעתוק באמצעות שינוי רצפי RNA, והגנה על התאים מפני הפעלה בלתי מבוקרת של מערכת החיסון המולדת. המאמר מספק מסגרת להבנת חשיבותה של עריכת RNA בתפקוד התקין של הגוף, במצבי מחלה ובפיתוח טכנולוגיות חדשות להנדסת RNA.