פרופ' מירה ברדה-סעד

טלפון
פקס
972-3-738-4058
דוא"ל
Mira.Barda-Saad@biu.ac.il
משרד
בנין מחקר רפואי אבחוני ע"ש גונדה 204, קומה ב', חדר 203
שעות קבלה
בתיאום מראש במייל
מחקר

מעבדתנו עוסקת בחקר המנגנונים המולקולריים המבקרים את פעילותם של לימפוציטים מסוג T ותאי הרג טבעיים Natural Killer (NK) במטרה להגביר את תגובתם כנגד תאים סרטניים.

תאי ההרג הטבעיים מהווים את קו ההגנה הראשוני של הגוף מפני הדבקות וירליות ומפני תאים שעברו התמרה סרטנית. פעילותם נשלטת על ידי המאזן בין האותות המשפעלים למעכבים שמגיע ממגוון רחב של רצפטורים על גבי ממברנת התא.

במסגרת מחקרנו אודות מנגנוני הבקרה של תגובת תאי ההרג הטבעיים, אנו מתמקדים בעיקר במנגנונים שליליים, בין היתר, באנזים SHP-1 פוספטז המעכב את פעילותם של תאי ההרג הטבעיים. אנזים זה מבצע דה-פוספורילציה של חלבוני סיגנל שאחראים על התגובה האפקטורית של תאי ההרג הטבעיים. מחקרים שהתבצעו במעבדתנו גילו  סובסטראטים נוספים של SHP-1 שלא היו ידועים עד כה, החשובים להעברת הסיגנל המשפעל וכן מנגנון עיכוב נוסף של תאי הרג טבעיים(Science Signaling 9: ra54.2016). בהתבסס על תוצאות מחקר זה, פיתחנו שיטה טיפולית חדשנית מבוססת ננו-חלקיקים. באמצעות השתקה של חלבוני הסיגנל המעכבים, החזרנו את יכולת ההרג של תאי ההרג הטבעיים בתוך סביבת הגידול הסרטני, ובכך התגברנו על חסרונותיהם של הטיפולים המוצעים כיום (EMBO Molecular Medicine 14 (1)e14073, 2022).
מחקרים נוספים במעבדה עוסקים במנגנונים שמבקרים את SHP-1 מראים כי דינמיקת האקטין (actin retrograde flow (ARF)) מבקרת את הפעילות של SHP-1 ע"י שינוי הקונפורמציה שלו ובכך מבוקרת פעילותם של תאי ההרג הטבעיים (EMBO J. 37(5), 2018). בנוסף הוכחנו כי שני חלבוני שלד תא מבקרים את הARF ומתוך כך משפיעים במורד הזרם על פעילות SHP-1 ועל תגובת תאי ההרג הטבעיים כנגד תאים סרטניים (Cancer 14(15):3756, 2022). עוד גילינו כי קיים מנגנון בקרה נוסף מהיר יותר המתרחש ע"י זרחון של SHP-1 באמצעות הקינאז θPKC ובכך הראנו כי ל-θPKCיש תפקיד חשוב הן באקטיבציה והן בבקרה על מנגנוני עיכוב התא (eLife, 11:e73282, 2022).

כיוון מחקרי נוסף שאנו חוקרים הוא ההשפעה של מעכבי חלבוני שלד התא המבוטאים באופן ספציפי בתאים המטופייטים על ממאירויות המטולוגית. באמצעות למידת מכונה זהינו מולקולות קטנות שגורמות לפירוק של החלבון WASp האחראי לתהליך השפעול, חלוקה, נדידה לרקמות והסננה לרקמות והתפתחות סרטן. מולקולה קטנה זו יכולה להוות תרופה פוטנציאלית לסרטני דם (Nature Communications. 12(1):5581)

במעבדתנו אנו משתמשים במגוון רחב של שיטות מחקר מהנדסה גנטית, לשיטות ביוכימיות, ביופסקליות, השתקות של גנים באמצעות טכנולוגיית CRISPR, שימוש באורגנואידים, ומערכות מודל עכבריות in vivo. אנו מבססים את המחקר שלנו בין היתר על מיקרוסקופיה מתקדמת (live cell imaging, FRET) ו-flow cytometry, אנליזות לבחינת אינטראקציה בין חלבונים ומולקולות קטנות ושיטות של בינה מלאכותית.

תאריך עדכון אחרון : 15/02/2023