פרופ' אלון קורנגרין
תא עצב, תעלת יונים, מודלים חישוביים, חישוביות עצבית
קורות חיים
השכלה:
תואר ראשון בן-גוריון בנגב כימיה 1991
תואר שני בן-גוריון בנגב כימיה 1993
תואר שלישי בן-גוריון בנגב כימיה 1997
פוסט-דוקטורט מכון מקס פלנק פיזיולוגיה 1997-2001
תעסוקה:
מרצה אוניברסיטת בר-אילן 2001
מרצה-בכיר אוניברסיטת בר-אילן 2007
פרופ׳ חבר אוניברסיטת בר-אילן 2012
פרופ׳ מלא אוניברסיטת בר-אילן 2018
קורות חיים_פרופ' אלון קורנגרין
מחקר
ביופיזיקה של ניורונים וחישוביות עצבית
השאלה: חישוביות ברמת תא העצב הבודד
אנו חוקרים כמה מהשאלות הבסיסיות, שעדיין נותרו פתוחות, במדעי המוח: כיצד תאי עצב מעבדים מידע? מהו הקוד העצבי ברמה התאית? כיצד אינטגרציה סינפטית משפיעה על החישוביות העצבית? כיצד תאי עצב מתרגמים את פעילותם של הרכיבים המולקולריים שלהם לתהליכי חישוב?
הבנת החישוביות ברמת תא העצב הבודד היא מטרת העל של המעבדה שלנו. כדי לענות על שאלות אלו נחוצים מודלים חישוביים מהימנים. אולם רוב המודלים של תאי עצב נבנים באמצעות צמצום של נתוני מדידה עשירים ומגוונים למודל יחיד בעל התאמה מיטבית, וכך הם מסתירים דווקא את אי־הוודאות שאמורה להיות חלק בלתי נפרד מהמסקנות המדעיות.
מודלים של עירוריות עצבית ברמת מהימנות של מודל ייחוס
גישת המחקר שאנו מפתחים כיום מתמקדת בבניית מודלים חישוביים של עירוריות עצבית ברמת מהימנות של מודל ייחוס. מודלים אלה מתארים תעלות יונים תלויות־מתח ותאי עצב, תוך התחשבות מפורשת באי־הוודאות של המדידות ובהשפעתה על תחזיות המודל.
במקום להסתמך על מודל מייצג יחיד, אנו מתייחסים לנתונים הניסויים כאל בסיס להגדרת משפחה מוגבלת של מודלים אפשריים, ובוחנים אילו מסקנות מנגנוניות ניתן לבסס באמצעותה.
שיטות: אלקטרופיזיולוגיה בשיטת פאץ׳ קלאמפ וניתוח חישובי
לשם כך אנו משלבים אלקטרופיזיולוגיה בשיטת פאץ׳ קלאמפ, הן במערכות ביטוי הטרולוגיות והן בפרוסות מוח, עם כלים חישוביים. באמצעות ניתוח רגישות אנו מזהים את מקורות אי־הוודאות ואת השפעתם על המודל. את מבנה המודל ואת פרוטוקולי הניסוי אנו מתכננים בהתאם ליכולת לזהות את ערכי הפרמטרים מתוך הנתונים (parameter identifiability). נוסף על כך, אנו משתמשים באנסמבלים של פרמטרים המביאים בחשבון את המתאמים ביניהם.
יישמנו גישה זו על מודלים יסודיים של הפעילות החשמלית בתאי עצב, החל מהקינטיקה של תעלות יונים בודדות ועד ליצירת פוטנציאל פעולה.
לקראת מודלים תקניים ומהימנים של תעלות יונים
המטרה המיידית שלנו היא לפתח מערך של מודלים תקניים לתעלות יונים, המתועדים באופן פתוח, לצד מסגרת תאורטית לשילובם במודלים של עירוריות עצבית.
מאחר שתעלות יונים משפיעות זו על פעילותה של זו כאשר הן פועלות באותו קרום תא, לא תמיד ניתן לחזות את התנהגותן המשולבת מתוך תכונותיהן הנפרדות בלבד. פיתוח מודלים מהימנים של תעלות בודדות הוא אפוא שלב בדרך לבניית מודלים חישוביים אמינים של תאי עצב בקליפת המוח.
קורסים
- 80338 נוירופיזיולוגיה תאית
- 80396 המוח החולה
פירסומים
פרסומים נבחרים
1. Almog, M., & Korngreen, A. (2014). A quantitative description of dendritic conductances and its application to dendritic excitation in layer 5 pyramidal neurons. Journal of Neuroscience, 34(1), 182–196.
https://doi.org/10.1523/JNEUROSCI.2896-13.2014
המחקר משלב מדידות אלקטרופיזיולוגיות ומודלים חישוביים כדי לאפיין את פיזורן של תעלות יונים בדנדריטים של תאי עצב פירמידליים בקליפת המוח. הממצאים מסייעים להבין את המנגנונים העומדים בבסיס העברת אותות חשמליים בדנדריטים ואת האופן שבו תאי עצב משלבים מידע המתקבל ממקורות שונים.
2. Almog, M., & Korngreen, A. (2016). Is realistic neuronal modeling realistic? Journal of Neurophysiology, 116(5), 2180–2209.
https://doi.org/10.1152/jn.00360.2016
המחקר בוחן את מידת המהימנות של מודלים חישוביים מפורטים של תאי עצב, ומצביע על מגבלות ביכולתם לחזות התנהגות עצבית בתנאים שונים מאלה ששימשו לבנייתם. הממצאים מדגישים את הצורך בפיתוח מודלים הנשענים על נתונים ניסויים ומאפשרים תחזיות אמינות יותר.
3. Almog, M., Degani-Katzav, N., & Korngreen, A. (2022). Kinetic and thermodynamic modeling of a voltage-gated sodium channel. European Biophysics Journal, 51(3), 241–256.
https://doi.org/10.1007/s00249-022-01591-3
המחקר מציג מודל המתאר את התנהגותן של תעלות נתרן תלויות־מתח כתלות בטמפרטורה, ומראה כיצד שינויי טמפרטורה משפיעים באופן שונה על תהליכי ההפעלה והאינאקטיבציה של התעלות. המודל תורם לדיוק הפיזיולוגי של הדמיות חישוביות של הפעילות החשמלית בתאי עצב.
4. Korngreen, A. (2026). Neuronal excitability and parameter variability in the Hodgkin-Huxley model. PLOS Computational Biology, 22(6), e1014458.
https://doi.org/10.1371/journal.pcbi.1014458
המחקר מדגים כיצד שונות ואי־ודאות בערכי הפרמטרים של מודל הודג'קין–האקסלי משפיעות על דפוסי הפעילות החשמלית של תאי עצב. הממצאים מראים כי יכולת העירור של תא העצב תלויה ביחסי הגומלין בין פרמטרים רבים, ולא בהכרח במערכת יחידה של ערכים מיטביים.
5. Korngreen, A. (2026). Toward Reference-Grade neuron models. Communications Biology, 9, 860.
https://doi.org/10.1038/s42003-026-10561-w
המאמר מציע מסגרת לפיתוח מודלים חישוביים של תאי עצב שיהיו מהימנים יותר וניתנים לשחזור. הגישה מדגישה את הצורך בתיעוד מקורות הנתונים הניסויים, בהערכה מפורשת של אי־ודאות ובשימוש במכלול מודלים לצורך חיזוי, במקום הסתמכות על מודל יחיד בעל מערכת פרמטרים קבועה.
תאריך עדכון אחרון : 27/10/2026