הסוף לעקרות גברית? ההצלחה המדעית של ד"ר ניצן גונן מאוניברסיטת בר-אילן

אחת מפריצות הדרך המדעיות המסקרנות של השנה האחרונה שייכת לד"ר ניצן גונן, אחרי שהיא וצוותה הצליחו לגדל אשכים מלאכותיים (או בשמם המדעי - אורגנואידי אשכים). אותם "אשכי מעבדה" יוצרו במעבדתה של ד"ר גונן שבמכון לננוטכנולוגיה שבפקולטה למדעי החיים וחומרים מתקדמים של אוניברסיטת בר-אילן, וסיחררו את העולם המדעי. 

פתרון חדש לאי פוריות זכרית: גידול מיני אשכים במעבדה

לאורך השנים מערכת הרבייה הגברית נחקרה פחות מהמערכת הנקבית. מרפאות פוריות אמנם מסוגלות לזהות חלק מהבעיות שגורמות לאי פוריות של גבר, כמו ספירת זרע נמוכה או מבנה זרע לא תקין, אבל אין הבנה מלאה לכלל הגורמים שמובילים לעקרות בזכר. 

המחקר של ד"ר גונן שואף לתקן את הפער הזה - אשכי המעבדה, שיוצרו באמצעות תאים שמקורם בעכברים, מבשרים על עידן חדש בחקר הפוריות הזכרית ומציעים דרכים מבטיחות לייצור מבוקר של זרע שיכול בעתיד לסייע לייצור זרע במעבדה.

אורגנואידי אשכים ככלי לאבחון וטיפול בבעיות פוריות

בלב ההישג הזה טמון תחום מחקר האורגנואידים. אורגנואידים הם המוני תאים זעירים העשויים לרוב מתאי גזע או דגימות רקמה שגדלו באופן מלאכותי ויוצרים העתק מיניאטורי של איברים הדומים לאיברים טבעיים. האורגנואידים מאפשרים למדענים לחקור את תפקוד האיבר בסביבת מעבדה מבוקרת, וכך לקבל תובנות חדשות לגבי התפתחות מחלות. 

מי היא ד״ר ניצן גונן? 

ד"ר ניצן גונן היא מומחית לגנטיקה מהפקולטה למדעי החיים ע"ש מינה ואבררד גודמן באוניברסיטת בר-אילן וחברת מרכז דנגור לרפואה מותאמת אישית. במסגרת עבודת הפוסט־דוקטורט שעשתה במכון פרנסיס קריק בלונדון, היא פרסמה עבודת מחקר פורצת דרך שבה הצליחה לגרום לעכברים זכרים להיוולד כנקבות לאחר מחיקת מקטע די.אן.איי קצר. 

לכל המידע על לימודי תואר ראשון בביוטכנולוגיה בפקולטה למדעי החיים בבר אילן>>>

במסגרת מחקריה, זכתה ד"ר גונן בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי על מחקרה העוסק בהבנת תהליכים המבקרים את קביעת מין העובר ביונקים. פרס קריל מוענק לחברי סגל אקדמי מצטיינים ולחוקרים מבטיחים מאוניברסיטאות המחקר בישראל שצפויים להוביל את המחקר והאקדמיה בישראל בעתיד. 

המחקר פורץ הדרך - כך זה נעשה

כדי ליצור אשכים מלאכותיים, גונן ועמיתיה לקחו אשכי עכבר, פירקו אותם לתאים בודדים וגילו כיצד ניתן לגדלם בצלחת בצורה שידמו אשך אמיתי. התאים גודלו במעבדה במשך תשעה שבועות, שהם תיאורטית מספיק זמן כדי להשלים את תהליך ייצור הזרע והפרשת ההורמונים.

הצוות עדיין לא יודע אם האשכים המלאכותיים יכולים לייצר זרע, אבל הם הבחינו בסימנים לייצור מוקדם של תאי זרע, באופן שמדמה את מסלול ההתפתחות הטבעי של האיבר. 

מי עשוי להרוויח מהמחקר?

כ-10-15% מהגברים בעולם סובלים מבעיות פוריות כאלו או אחרות, והמחקר פורץ הדרך הזה עשוי לתת תקווה לגברים רבים בעולם המתמודדים עם בעיות אלו. הוא מציג אינספור אפשרויות להבנה וטיפול בבעיות פוריות.

עתיד המחקר - מה הצעד הבא?

החוקרים, בראשות ד"ר ניצן גונן, שואפים כעת לפתח אשכים מלאכותיים מתאי גזע עכבריים ואנושיים כדי לסייע בטיפול בהפרעות התפתחותיות ובאי-פוריות וכך לסלול את הדרך למציאת פתרונות מותאמים לבעיות פוריות. 

בהמשך, ד"ר גונן צופה עתיד שבו טכנולוגיה זו תוכל לסייע לחולי סרטן, שפוריותם עלולה להיפגע על ידי כימותרפיה, להביא ילדים. המחקר פורץ הדרך של ד"ר ניצן גונן מסמן אבן דרך חשובה ומציע תקווה, חדשנות והבנה מחודשת של בריאות הרבייה הזכרית.

לכל המידע על לימודי תואר ראשון בביולוגיה בפקולטה למדעי החיים בבר אילן>>>

רוצים להשפיע גם אתם? יום פתוח בפקולטה למדעי החיים בבר אילן 

הפקולטה למדעי החיים בבר אילן זה המקום ללמוד בו את מקצועות העתיד ולשמוע מהחוקרים המובילים בישראל ובעולם. 

בפקולטה למדעי החיים מתקיים אחת לתקופה יום פתוח בפקולטה, וזה הזמן לבוא, להתעניין, להירשם ואולי גם להיות חלק מחוקרי העתיד שיכולים להשפיע על האנושות בתחומי ביולוגיה תאית והתפתחותית!