פרופ' יעקב שהם

1) מוות מתוכנן של תאים (Apoptosis)

זוהי תופעה ביולוגית יסודית, השווה בחשיבותה לתהליכי גדילה והתמחות. אנו חוקרים תופעה זו בכמה כיוונים.

א) מעקב אחר השינויים המולקולריים המתרחשים בגרעין התא ומעטפתו, תוך כדי תהליך האפופטוזיס. שימוש בסמנים מולקולריים של מעטפת הגרעין שהתגלו על ידינו.

ב) בדיקת אינטראקציות בין תאיות בין תאי הסטרומה של התימוס ותימוציטים הגורמים להשראת אפופטוזיס בתימוציטים וניתוח המנגנון המולקולרי המביא לכך.

ג) מנגנוני ויסות מולקולריים המבקרים אפופטוזיס במצבי דחק. המודל הוא אינטראקציה מוסתת בין סטרואידים ונוירופפטידים.

ד) חקר האפופטוזיס הנגרם ע"י תרופות אנטי סרטניות מנגנון התופעה והדרכים להגברתה כאמצעי לשיפור הטיפול בסרטן.

2. מחלת הסרטן - גישות חדשות לאבחון וטפול

א) מחקר על  מרכיבי מעטפת גרעין התא ושלד הגרעין במצב הנורמלי והסרטני ויישומם לאבחון.

ב)  מחקר על אנזימים פרוטאוליטיים כאמצעי טיפול בסרטן.

3. התימוס ותפקידו בהתפתחות מערכת החיסון

התימוס הוא אבר מורכב, בעל תפקיד מרכזי בהתפתחות מערכת החיסון ובשמירת תפקודה הנאות. התימוס מורכב מתאי סטרומה (בעיקר אפיתלאליים) ומתימוציטים, אנו בודקים את דרכי פעולתם של שתי אוכלוסיות תאים אלו, והאינטראקציה ביניהן. מסתבר שיש לתאים אלו השפעות הדדיות, המוסתות גדילה, התמחות ותפקוד. השפעות אלו מתרחשות הן על ידי מגע ישיר בין התאים והן ע"י הפרשה של מולקולות פעילות. מחקר זה חשוב הן להבנת התפתחות מערכת החיסון והן כמודל לאינטראקציות בין-תאיות המוסתות תהליכי גדילה והתמיינות ביצורים רב-תאיים. אנו חוקרים כיום את ההשפעות ההדדיות ברמה של תאים בודדים בתרבית, בתרביות אבר של התימוס ובחיות תוך שימוש במגוון שיטות מולקולריות, תאיות, אימונולוגיות והיסטולוגיות.