פרופ' איתן אוקון

סגן דיקאן לפיתוח תשתיות מחקר
סגן דיקאן לפיתוח תשתיות מחקר
דוא"ל
eitan.okun@biu.ac.il
משרד
בנין חקר המוח ע"ש גונדה 901, קומה ג', חדר 312
תחומי עניין

נוירואימונולוגיה; מחלת אלצהיימר; תסמונת דאון; מערכת החיסון בקרומי המוח; ניוון עצבי; הזדקנות; מערכת החיסון הנרכשת; מיקרוכימריזם (Microchimerism); בריאות המוח של נשים; מנגנוני מחלה תלויי מין ביולוגי.

שעות קבלה
בתיאום מראש באימייל
    קורות חיים

    פרופ' איתן אוקון הוא פרופסור מן המניין וסגן דיקן לפיתוח משאבי מחקר בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר־אילן. הוא השלים את לימודיו לתואר ראשון, לתואר שני ולדוקטורט במדעי החיים באוניברסיטת בר־אילן, עם התמחות באימונולוגיה. את מחקר הבתר־דוקטורט שלו ביצע במכון הלאומי לחקר ההזדקנות (NIA), השייך למכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית (NIH), בבולטימור. במהלך הקריירה האקדמית שלו עסק במחקר רב־תחומי ובהובלת פרויקטים מחקריים משותפים, ופרסם עשרות מאמרים בכתבי עת מדעיים שפיטים.

    קורות חיים_פרופ' איתן אוקון

    מחקר

    נוירואימונולוגיה בהזדקנות המוח ובמחלות ניווניות

    מעבדתו של פרופ' איתן אוקון חוקרת את המנגנונים הביולוגיים המעצבים את הזדקנות המוח ואת הסיכון להתפתחות מחלות ניווניות של מערכת העצבים, בדגש על מחלת אלצהיימר. המחקר במעבדה משלב בין מדעי המוח, נוירואימונולוגיה, ביולוגיה מולקולרית ופיזיולוגיה מערכתית, במטרה להבין כיצד תהליכים המתרחשים במוח ובמערכות הגוף משפיעים לאורך החיים על התפקוד הקוגניטיבי, יכולת ההתמודדות של המוח עם תהליכי הזדקנות ומחלה, והסיכון להתפתחות מחלות ניווניות.

    אחד מצירי המחקר המרכזיים עוסק בקשר שבין מערכת החיסון למוח, ובוחן כיצד תגובות של מערכת החיסון הנרכשת, נוגדנים ותהליכים דלקתיים מעורבים בתהליכים הפתולוגיים של מחלת אלצהיימר. המחקר בוחן גם את פעילות מערכת החיסון בקרומי המוח, לרבות מבנים לימפואידיים המצויים בקרומים המקיפים את המוח, ואת הקשר שלהם להזדקנות ולניוון עצבי. במקביל, המעבדה חוקרת את תרומתם של המיקרוביום וציר המעי–מוח, לרבות מחקרים הכוללים השתלת מיקרוביוטה צואתית (FMT), וכן מנגנונים של מערכת כלי הדם וזרימת דם מוחית הקשורים להזדקנות ולניוון עצבי.

    כיוון מחקר ייחודי נוסף מתמקד בהשפעות ארוכות הטווח של היריון על בריאות המוח של נשים ועל הסיכון לירידה קוגניטיבית. במסגרת זו נחקר הקשר בין היריון עם עובר עם תסמונת דאון לבין הסיכון של האם לפתח מחלת אלצהיימר, תוך בחינת תקשורת ביולוגית בין העובר לאם, מיקרוכימריזם (Microchimerism) ומעבר של תאים ומרכיבים ביולוגיים, לרבות שלפוחיות חוץ־תאיות, מהעובר לאם. המעבדה בוחנת כיצד תהליכים הקשורים להיריון עשויים להשפיע על תפקוד המוח של האם ולתרום לירידה קוגניטיבית בשלבים מאוחרים יותר בחייה, ובכך להעמיק את ההבנה של מנגנוני מחלה תלויי מין ביולוגי במחלות ניווניות של מערכת העצבים.

    המחקרים משלבים מודלים ניסויים, דגימות אנושיות ומחקרים קליניים, לצד כלים מולקולריים, אימונולוגיים ושיטות הדמיה, כדי לחקור מנגנונים ביולוגיים בסיסיים ואת השלכותיהם על הבנת מחלות ניווניות של מערכת העצבים ועל פיתוח דרכי התמודדות עמן.

    קורסים

    סמסטר א׳

    • קורס בחירה: 80-3331-01 - מנגנונים ביולוגיים של למידה וזיכרון 

    קורס א־סינכרוני הפתוח לסטודנטים מכל תחומי הלימוד. הקורס עוסק בסוגים שונים של למידה ובמנגנונים הביולוגיים והמולקולריים העומדים בבסיס היווצרות הזיכרון.

    שעות הקורס: ימי ראשון 16:00-14:00 

    סמסטר ב׳

    • קורס חובה: 80-202-01 - ביוכימיה ב׳ 

    קורס א־סינכרוני המיועד לסטודנטים בפקולטה למדעי החיים. הקורס מתמקד בבקרה על מסלולים מטבוליים המעורבים בהפקת אנרגיה בגוף.

    שעות הקורס: ימי ראשון ושלישי 14:00-12:00

    • קורס בחירה:80-971-01  - מנגנונים מולקולריים של מחלות ניווניות של מערכת העצבים | שפת ההוראה: אנגלית

    הקורס מיועד לסטודנטים לתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי) המעוניינים להעמיק בהבנת המנגנונים המולקולריים העומדים בבסיס מחלות ניווניות של מערכת העצבים הקשורות להזדקנות, ובהן מחלת אלצהיימר, מחלת פרקינסון, דמנציה פרונטוטמפורלית ודמנציה וסקולרית.

    מועד הקורס: טרם נקבע.

    פרסומים

    פרסומים נבחרים 

    1. Fruitman Davidi, A., Shirenova, S., Michaelovich, D., Benedetti, G., Shtrasberg, H., Shoval, I., Hauschner, H., Oz, G., Vardy, K., Hirsh, T., Madar, R., Stern, E. A., Rosenmann, H., Biragyn, A., & Okun, E. (2025). Dural ectopic lymphatic structures accumulate during aging and exhibit dysregulation in neurodegenerative diseases. Proceedings of the National Academy of Sciences, 122(33), e2425081122.

    https://doi.org/10.1073/pnas.2425081122

    המחקר מראה כי צברים של תאי מערכת החיסון בקרומי המוח משתנים עם הגיל, בהתאם למין הביולוגי ובמצבים של ניוון עצבי במודלים של עכברים. הממצאים מצביעים על חשיבות הארגון של מערכת החיסון בקרומי המוח להבנת תהליכי הזדקנות המוח ומחלות ניווניות.

    2. Wang, X., Campbell, B., Bodogai, M., McDevitt, R. A., Patrikeev, A., Gusev, F., Ragonnaud, E., Kumaraswami, K., Shirenova, S., Vardy, K., Alameh, M.-G., Weissman, D., Ishikawa-Ankerhold, H., Okun, E., Rogaev, E., & Biragyn, A. (2024). CD8+ T cells exacerbate AD-like symptoms in mouse model of amyloidosis. Brain, Behavior, and Immunity, 122, 444–455.

    https://doi.org/10.1016/j.bbi.2024.08.045

    המחקר מזהה אוכלוסייה של תאי T מסוג CD8+ המעורבת בתהליכים פתולוגיים הקשורים למיקרוגליה ולהצטברות עמילואיד. הממצאים מראים כי התערבות בפעילותם של תאים אלה עשויה להשפיע על תהליכי ניוון עצבי דמויי אלצהיימר בעכברים, ומצביעים על מערכת החיסון הנרכשת כיעד אפשרי לפיתוח טיפולים.

    3. Illouz, T., Nicola, R., Ben-Shushan, L., Madar, R., Biragyn, A., & Okun, E. (2021). Maternal antibodies facilitate Amyloid-β clearance by activating Fc-receptor-Syk-mediated phagocytosis. Communications Biology, 4, 329.

    https://doi.org/10.1038/s42003-021-01851-6

    המחקר מדגים כי נוגדנים המועברים מאימהות מחוסנות לצאצאיהן יכולים לסייע בפינוי עמילואיד־β ולשפר מדדים הקשורים לזיכרון במודל עכברי. הממצאים מספקים בסיס ניסויי לבחינת חיסון אימהי כאסטרטגיה אפשרית למניעת תהליכים פתולוגיים מוקדמים הקשורים לעמילואיד.

    4. Kim, K., Wang, X., Ragonnaud, E., Bodogai, M., Illouz, T., DeLuca, M., McDevitt, R. A., Gusev, F., Okun, E., Rogaev, E., & Biragyn, A. (2021). Therapeutic B-cell depletion reverses progression of Alzheimer’s disease. Nature Communications, 12, 2185.

    https://doi.org/10.1038/s41467-021-22479-4

    המחקר מראה כי דלדול תאי B מפחית הצטברות של עמילואיד־β ומשפר ליקויים הקשורים לזיכרון במודלים עכבריים של מחלת אלצהיימר. הממצאים חושפים את תרומתם האפשרית של תאי B להתקדמות המחלה ומצביעים על גישה טיפולית פוטנציאלית המבוססת על ויסות מערכת החיסון.

    5. Illouz, T., Madar, R., Biragyn, A., & Okun, E. (2019). Restoring microglial and astroglial homeostasis using DNA immunization in a Down Syndrome mouse model. Brain, Behavior, and Immunity, 75, 163–180.

    https://doi.org/10.1016/j.bbi.2018.10.004

    המחקר מדגים כי חיסון מבוסס DNA המכוון נגד עמילואיד־β מפחית תהליכים פתולוגיים הקשורים לעמילואיד ודלקת עצבית, מסייע בשיקום האיזון התפקודי של תאי מיקרוגליה ואסטרוציטים ומשפר יכולות למידה וזיכרון במודל עכברי של תסמונת דאון. הממצאים תומכים בהמשך המחקר של גישות חיסוניות למניעת פגיעה עצבית.

     

    באמצעי התקשורת

    המוח שלי ואני: הטיפולים הקיימים במחלת אלצהיימר | הפודקאסט של אוניברסיטת בר־אילן | 2025 פרופ' איתן אוקון סוקר את הטיפולים הקיימים כיום במחלת אלצהיימר ובוחן את האפשרויות לפיתוח טיפולים עתידיים, לרבות חיסון נגד המחלה.

    מבנים לימפואידיים בקרומי המוח: הטוב, הרע והמכוער| BioWorld | 2025  כתבה העוסקת בשינויים החלים במבנים של תאי מערכת החיסון בקרומי המוח במהלך ההזדקנות ובמחלות ניווניות של מערכת העצבים, ובתפקידם האפשרי במחלת אלצהיימר.

    תקווה חדשה לטיפול במחלת אלצהיימר | גלובס | 2024 פרופ' איתן אוקון דן בהתקדמות באבחון ובטיפול במחלת אלצהיימר, לרבות גילוי מוקדם, טיפולים חדשניים והאפשרות לפיתוח חיסון נגד המחלה.

    פרופ' איתן אוקון בחדשות 13 – צום לסירוגין | ריאיון טלוויזיוני | 2023 ריאיון עם פרופ' איתן אוקון בחדשות13 בנושא צום לסירוגין.

    עוברים, חלבונים וסיכונים | הידען | 2022 כתבה על מחקרו של פרופ' אוקון, הבוחן אם חלבונים הקשורים לעמילואיד, העוברים מהעובר לאם במהלך ההיריון, עשויים להשפיע על הסיכון של האם לפתח מחלת אלצהיימר.

    סודות מחלת אלצהיימר | מדע גדול, בקטנה | 2021 כתבת מדע פופולרי מאת פרופ' איתן אוקון, העוסקת בתפקידו של APOE4, בגורמי סיכון גנטיים ובתאי המוח בהתפתחות מחלת אלצהיימר ובתהליכי ניוון עצבי.

    תאריך עדכון אחרון : 14/10/2026