פרופ' ניסן יששכר
יחסי גומלין בין המאכסן למיקרוביום, מיקרוביוטת המעי, אימונולוגיה של הריריות, תקשורת עצבית־חיסונית במעי, ציר המעי–מוח, תפקוד מחסום המעי, מערכת תלת־ממדית לגידול רקמת מעי, מטבוליטים מיקרוביאליים, אימונותרפיה לסרטן, תגובה חיסונית נגד גידולים, מחלות מעי דלקתיות, אופטוגנטיקה
קורות חיים
מחקר
מעבדת יששכר - אינטראקציות בין המאכסן למיקרוביום
במעבדתנו אנו חוקרים את יחסי הגומלין המורכבים והדינמיים בין מיקרוביוטת המעי, מערכת החיסון ומערכת העצבים האנטרית. המחקר שלנו נמצא במפגש שבין האימונולוגיה של ריריות הגוף לציר המעי–מוח, ומתמקד בהבנת האופן שבו אותות מיקרוביאליים ומטבוליטים שמקורם בחיידקי המעי משפיעים על תגובות חיסוניות מקומיות ומערכיות, וכיצד מעגלים עצביים במעי חשים אותות אלה ומשתתפים בוויסות התהליכים החיסוניים.
ייחודה של המעבדה טמון בשימוש במערכות ניסוי ייעודיות, ובראשן מערכת תלת־ממדית לגידול רקמת מעי מחוץ לגוף (ex vivo 3D gut organ culture) ושיטה למדידת חדירות מחסום המעי (X-IPA). מערכות אלו משמרות את מורכבותה של רקמת המעי השלמה ומאפשרות לעקוב בזמן אמת אחר תהליכים תאיים ואחר תפקוד מחסום המעי, ובכך מגשרות בין מודלים תאיים פשוטים למודלים מורכבים של אורגניזם שלם.
הפרויקטים הפעילים במעבדה מתמקדים בשלושה צירים מרכזיים:
אימונו־אונקולוגיה ואימונותרפיה: זיהוי חיידקי מעי ומטבוליטים מיקרוביאליים בעלי פעילות ביולוגית שעשויים לשפר את התגובה לטיפול במעכבי נקודות בקרה חיסוניות (ICIs) ולעודד תגובה חיסונית נגד גידולים, תוך שמירה על תפקוד מחסום המעי ועל האיזון החיסוני ברירית.
פגיעה במעי ומחלות דלקתיות: מיפוי המנגנונים התאיים העומדים בבסיס הפגיעה ברירית המעי בעקבות טיפולים כימותרפיים ובמחלות מעי דלקתיות (IBD), במטרה לזהות יעדים טיפוליים שעשויים לסייע בשיקום האפיתל.
נוירו־אימונולוגיה אנטרית: שילוב אופטוגנטיקה עם גישות מולטי־אומיקס כדי לחקור כיצד נוירונים במעי מגיבים לאותות מיקרוביאליים ומשפיעים על הפעילות החיסונית במעי, ולחשוף את המנגנונים העומדים בבסיס התקשורת העצבית־חיסונית.
המטרה המשותפת למחקרים אלה היא לתרגם את ההבנה המנגנונית של יחסי הגומלין בין המאכסן למיקרוביום לפיתוח גישות של רפואה מדויקת המבוססת על המיקרוביום.

פירסומים
פרסומים נבחרים
1. Yissachar, N., Zhou, Y., Ung, L., Lai, N. Y., Mohan, J. F., Ehrlicher, A., Weitz, D. A., Kasper, D. L., Chiu, I. M., Mathis, D., & Benoist, C. (2017). An intestinal organ culture system uncovers a role for the nervous system in microbe-immune crosstalk. Cell, 168(6), 1135–1148.e12.
https://doi.org/10.1016/j.cell.2017.02.009
המחקר מציג מערכת לגידול רקמת מעי מחוץ לגוף, המשמרת את המבנה ואת יחסי הגומלין בין מרכיבי הרקמה. באמצעות מערכת זו הודגם כיצד חיידקי המעי מפעילים תאי עצב תחושתיים, וכיצד איתות עצבי עשוי להשפיע על אופי התגובה החיסונית לחיידקים, לרבות תגובות מעודדות דלקת ותגובות מווסתות.
2. Bootz-Maoz, H., Pearl, A., Melzer, E., Malnick, S., Sharon, E., Bennet, Y., Tsentsarevsky, R., Abuchatzera, S., Amidror, S., Aretz, E., Azriel, S., Gam Ze Letova, C., Naama, M., Shoval, I., Yaron, O., Karako-Lampert, S., Bel, S., & Yissachar, N. (2022). Diet-induced modifications to human microbiome reshape colonic homeostasis in irritable bowel syndrome. Cell Reports, 41(7), 111657.
https://doi.org/10.1016/j.celrep.2022.111657
המחקר מדגים כי שינויים תזונתיים בקרב מטופלים עם תסמונת המעי הרגיז (IBS) משנים את השפעת מיקרוביום המעי על רקמת המעי. הממצאים מזהים את החיידק Bifidobacterium adolescentis כגורם המושפע מהתזונה ועלול לפגוע בתפקוד מחסום המעי, ומספקים בסיס מנגנוני לפיתוח גישות טיפוליות המכוונות למיקרוביום.
3. Bootz-Maoz, H., Simon, A., Del Mare-Roumani, S., Bennet, Y., Toister, E., Romano, H., Zheng, D., Amidror, S., Elinav, E., & Yissachar, N. (2023). Ex vivo intestinal permeability assay (X-IPA) for tracking barrier function dynamics. npj Biofilms and Microbiomes, 9, 44.
https://doi.org/10.1038/s41522-023-00409-0
המחקר מציג שיטה למדידה בזמן אמת של שינויים בחדירות מחסום המעי ברקמה המוחזקת מחוץ לגוף (ex vivo). השיטה מאפשרת לבחון כיצד חיידקי מעי ומטבוליטים שמקורם בהם משפיעים במהירות על תפקוד המחסום, ומספקת כלי לחקר המנגנונים המעורבים בשמירה על בריאות המעי ובהתפתחות מחלות.
4. Naim, G., Romano-Zadaka, H., Amidror, S., Jessula Levy, D., Cohen, A., Sochen, C., Gilberg, H., Farah, N., Rudenko, V., Yarden, Y., Feng, M., Tsentsarevsky, R., Brodie, Z., Reich, Y., Simon, A., Toister, E., Shoval, I., Armon, L., Schiller, M., Mandel, Y., Biton, M., & Yissachar, N. (2025). Optogenetics-integrated gut organ culture system connects enteric neurons dynamics and gut homeostasis. Nature Communications, 16, 10010.
https://doi.org/10.1038/s41467-025-64995-7
המחקר מציג מערכת לגידול רקמת מעי המשלבת אופטוגנטיקה, ומאפשרת שליטה מדויקת בפעילותם של תאי עצב במערכת העצבים של המעי. באמצעותה הודגם כיצד אוכלוסיות שונות של תאי עצב ודפוסי פעילותן מווסתים תגובות חיסוניות ואת שלמות מחסום המעי, וכיצד חיידקי המעי עשויים להשפיע על תהליכים אלה.
5. Bootz-Maoz, H., Del Mare-Roumani, S., Naim, G., Azriel, O., Cohen, A., Bennet, Y., Sharon, E., Amidror, S., & Yissachar, N. (2026). Uncoupling drug and microbiota contributions to chemotherapy-induced gut toxicity. bioRxiv [Preprint].
https://doi.org/10.64898/2026.06.30.735444
המחקר מראה במודלים ניסויים כי טיפול כימותרפי והשינויים שהוא מחולל במיקרוביום המעי עלולים לפגוע במחסום המעי באמצעות מנגנונים ביולוגיים נפרדים. הממצאים מצביעים על שיבוש המיקרוביום כמטרה אפשרית לפיתוח גישות להפחתת רעילות במערכת העיכול בעקבות טיפולים כימותרפיים.
אמצעי התקשורת
סרטון – המרכז לרפואה מותאמת אישית ע״ש דנגור | המרכז לרפואה מותאמת אישית ע״ש דנגור, אוניברסיטת בר־אילן | 24 בנובמבר 2025
סרטון – מדעי המוח באוניברסיטת בר־אילן | מדעי המוח, אוניברסיטת בר־אילן | 24 בנובמבר 2025
חברים מבטן ומלידה: כיצד משפיעים חיידקי המעיים על בריאותנו? ד״ר ניסן יששכר מאוניברסיטת בר־אילן | YouTube | 19 באפריל 2020
תאריך עדכון אחרון : 25/10/2026