Immunology and Cancer Research

פרופ' אופטובסקי ירדן

1. ביולוגיה מבנית - קריסטלוגרפיה של מאקרומולקולות
2. תכנון ויצירת תרופות חדשות
3. הכוונת אקסונים - מערכת האיתות Slit-Robo
4. בסיס מולקולרי להתפתחות המוח האנושי

פרופ' בן-ארויה שי

1. הבנת המנגנונים השומרים על יציבות הגנום האוקריוטי.
2. הבנת המנגנונים המונעים הצטברות חלבונים בלתי תקינים בתא, והופעת מחלות ניארודגרנטיביות.
3. גנטיקה מולקולרית וביולוגיה תאית של מערכת המודל השמר Saccharomyces cerevisiae

פרופ' ברדה-סעד מירה

1. חקר מנגנוני הבקרה של התגובה החיסונית ע"י שימוש בטכנולוגיות הדמיה מולקולרית מתקדמות
2. פיתוח שיטות אימונותרפיות מותאמות אישית למיגור סרטן
3.  חקר מחלות כשל חיסוני מולד ופיתוח אסטרטגיות טיפוליות
4.  הגברת תגובתם של תאי הרג טבעיים במצבים פתולוגיים

פרופ' גינזברג דורון

1. תפקודיו של פקטור השעתוק E2F המבקר קצב שגשוג תאים והתקדמותם לאורך מחזור התא.
2. הבנת המנגנונים המולקולרים שבעזרתם E2F תורם לתמותת תאים בעקבות טיפולים כמותרפים.
3. אפיון השפעתו של E2F על מסלולי מעבר סיגנלים בתאים נורמליים ובתאים סרטניים.
4. זיהוי מנגנונים מולקולרים המקשרים בין E2F ובין הגן מדכא הסרטן p53.

ד"ר חכים אופיר

1. כיצד מקופל הגנום הצמחי במרחב הגרעין וכיצד ארגון זה קשור לבקרת תכנית השעתוק
2. זיהוי מקטעי בקרה פעילים ורשתות בקרת גנים בגנום הצמחי
3. בקרה חיובית ושלילית על ביטוי גנים על ידי פקטור שעתוק יחיד
4. תגובת שעתוק מהירה להשראה הורמונלית בתאים של מערכת החיסון
5. ארגון הגנום בתלת מימד במהלך התמיינות תאית והתמרה סרטנית
6. זיהוי פקטורי שעתוק מרכזיים בתהליך התמרה סרטנית בסרטן שד.

ד"ר יששכר ניסן

1. חקר התקשורת בין מערכת החיסון לסביבה במעי
2. אינטראקציות נוירו-אימונולוגיות עם חיידקי המעיים (מיקרובים)
3. השפעת חיידקי המעי על מחלות אוטואימוניות וסרטן
4. אנליזות חישוביות / ביואינפורמטיות של ביטוי גנים במעי

פרופ' כהן חיים

1. הבסיס המולקולרי של ההזדקנות, ומעורבות חלבוני דה-אצטילזות בקביעת   אורך חיים.
2. הבנת הבקרה המולקולרית של הארכת חיים ע"י הגבלת קלוריות.
3. הבנת יחסי הגומלין בין מרכיבים שונים של מערכת הדה-אצטילזה.
4. בניית מערכות פרוטאומיות לבידוד חלבונים המעורבים בהזדקנות.

פרופ' כהן סיריל

1. פיתוח גישות אימונותרפיות חדשניות לטיפול בסרטן ובמחלות ויראליות.
2. הנדוס ועריכה גנטית של תאים חיסוניים עם קולטנים כימרים (CAR-T and CCR T-cells).
3. ניצול הסביבה של הגידול על-מנת להעצים את התגובה החיסונית כנגד סרטן
4. חקר מנגנוני "תשישות" של מערכת החיסון ועיכובם כדי להגביר את התגובה החיסונית.
5. פיתוח גישות Theranostic ושימוש ננו-חלקיקים מוכווני-נוגדנים כנושאי תרופות (בשיתוף עם פרופ' פופובצר - הפקולטה להנדסה)
6. לימוד מאפיינים של התגובה החיסונית כנגד סרטן וזיהוי מטרות חדשות להכוונת מערכת החיסון.
7. שיפור יכולת התנועה וההגעה של תאי T אל אזור הגידול והגרורות.

פרופ' מר רמית

1. פיתוח מודלים חישוביים ו/או מתמטיים, כולל סימולציות מחשב, המסייעים בהבנת הדינמיקה של מערכות ביולוגיות מורכבות, כגון מערכת החיסון.
2. רה-אירגון הגנים של קולטני לימפוציטים מסוג B,T.
3. התפתחות וברירה של לימפוציטים מסוג B במוח-העצמות.
4. התפתחות וברירה של לימפוציטים מסוג T בטימוס, ושיבושים בהתפתחותם בזמן ההזדקנות.
5. היפרמוטציה וברירה בזמן תגובת תאי B לאנטיגן.

פרופ' ניר אורי

1. לימוד המערכת המטבולית ומערכת ייצור האנרגיה בתאי סרטן
2.  לימוד הקשר בין מבנה המיטוכונדריה בתאי זרע ותאי סרטן
3. פתוח תרופות אנטי- סרטניות חדשות הפוגעות באורח בלעדי בתחנות ייצור האנרגיה (המיטוכונדריה)  של תאי סרטן

פרופ' עפרוני סול

1. רפרטואר תאי הטי
2. ריצוף רנא ברמת התא הבודד
3. רשתות בגנומיקה של סרטן
4. חיזוי תגובה לתרופות באמצעות גנומיקה של סרטן

פרופ' שב-טל ירון

1. מעקב אחרי תעתיקי רנ"א בתאים חיים בעזרת מיקרוסקופיה ברזולוציה גבוהה
2. חקר תהליכי הפעלת גנים ושעתוק בגנים בודדים בתאים חיים ובזמן אמת
3. חקר חלבונים הפעילים בתהליכי עיבוד רנ"א ומיקומם בגרעין התא
4. חקר תעתיקים שאינם מקודדים בגרעין התא במצבים נורמליים ופתולוגיים
5. מעקב אחרי מנגנון יציאת רנ"א דרך שוער הגרעין בסופר-רזולוציה ובהדמייה בתאים חיים
6. מעקב אחרי מנגנוני איתות המפעילים גנים במצבים רגילים וסרטניים
7. חקר מבנים הנוצרים בציטופלסמה בעקבות עקה (כמו כמותרפיה) ומשמעותם לחיות התא

פרופ' שרדני בנימין

1.  מניעת נזקים המופוייטים הנובעים מטיפול כימותרפי ע"י טיפול אוראלי בתרכובת SAS : תפקיד פוטנציאלי של וויסות הפעילות של VLA-4 ע"י התרכובת
2. השפעת התרכובת SAS על ביטוי בחלבון PD-L1 על גבי תאי AML:  בירור מנגנונים והיבטים קליניים
3. השפעת תרכובת הטלור SAS על העמידות של תאים לאוקמים לכימותרפיה באמצעות עיכוב הפעלה הדדית של פקטור השעתוק NF-kB  בתאי סטרומה ובתאי לוקמיה, כתלות באינטגרין  VLA-4
4. השפעת התרכובת AS101 על ביטוי חלבון PD-L1 הנמצא על גבי תאי NSCLC הומאניים: בירור מנגנונים וקורלציה עם תוצאות קליניות בחולים
5. השפעת התרכובת SAS על ביטוי חלבון PD-L1 הנמצא על גבי תאי מלנומה הומאניים ועכבריים: בירור מנגנונים והיבטים קליניים.