אימונולוגיה וחקר הסרטן

האימונולוגיה עוסקת בחקר מערכת החיסון – המערכת המגנה על הגוף מפני גורמי מחלה וגידולים סרטניים, עוזרת בריפוי נזקים ברקמות, וגם מסוגלת ללמוד ולזכור את הניסיון שצברה בתגובות קודמות. מערכת החיסון מתפקדת כרשת מורכבת של פעולות, תגובות ופעולות גומלין. כמערכת הביולוגית היחידה, מלבד המוח, אשר לומדת ברציפות וזוכרת את התנסויותיה, מערכת החיסון מזהה מזיקים פוטנציאלים הפולשים לגוף, מחליטה על מהלך פעולה, מאתחלת תגובות מסוימות ולומדת מהן. למערכת החיסון מספר מנגנוני הגנה העומדים לרשותה – בעיקר התאים הלימפואידיים, שכל אחד מהם מכוון לאנטיגן (גורם זר) מסוים. ישנם מספר סוגים של תאים כאלו; לדוגמה, לימפוציטים מסוגB מייצרים נוגדנים שנקשרים לפתוגנים התוקפים, ואילו לימפוציטים מסוג T הורגים תאים הנגועים בווירוס או תאי גידול, או מתאמים את התקשורת במערכת. המערכת משתמשת בכלי נשקה ואוכפת את החלטותיה המתוחכמות והרב שלביות ואת אסטרטגיות ההגנה, בצורה מותאמת במיוחד לאתגר האחד מיני רבים שבפניו היא ניצבת. למרות מחקרים מאומצים, החוקרים עדיין אינם יכולים להסביר את אופן הפעולה השלם של המערכת החיסונית, שלא לדבר על חיזוי תגובותיה למניפולציות שטרם נוסו, כגון, חיסונים, תרופות והשתלות. אין זה מספיק להבין איך כל מרכיב או כמה ביחד מתפקדים; עלינו להבין את ההתנהגות של המערכת כולה, כפועל יוצא של כלל ההתנהגויות ופעולות הגומלין המורכבות של כל התאים במערכת, אם נרצה להעצים את יכולות ההגנה ותיקון השגיאות שלה. זהו האתגר המרתק שעומד כיום בפני המחקר בתחומים אלו. חקר הסרטן עוסק בגורמים להתפתחות גידולים סרטניים וגרורות שלהם. חלק גדול מהמחקר כיום מתמקד בזיהוי הפגמים המולקולריים המתרחשים בתאים סרטניים תוך התמקדות בגנים ששיבושים בהם גורמים להתפתחות סרטן. גנים אלו נחלקים לשתי קבוצות עיקריות: אונקוגנים שפעולתם מוגברת בתאים הסרטניים, גנים מעכבי סרטן שפעולתם נחלשת או מושתקת בתאי הגידולים הסרטניים. כמו כן המחקר עוסק בפיתוח דרכים לשיפור גילוי הגידול הסרטני בשלבים מוקדמים של התפתחותו, בפיתוח תרופות אנטיסרטניות חדשות ובקביעת סוג הטיפול המתאים לגידול בהתאם לפגמים המולקולריים הספציפיים שיש בו, בתגובת מערכת החיסון נגד גידולים ובדרכים לשיפור תגובה זו.